בתחילת חודש יוני (2015) דווח על בדיקה גנטית חדשנית שצפויה לחולל מהפך של ממש בתחום האבחון של מוטציות קדם סרטניות בוושט. לפי ההערכות של המומחים העוסקים בתחום זה, נראה כי הבדיקה החדשה תשפר במידה משמעותית את יכולת הזיהוי של חולים בשלב מוקדם מאוד, הנמצאים בסיכון לפתח סרטן הוושט וכן את יכולת המעקב אחרי בריאות הוושט שלהם. הכוונה היא בעיקר לחולים הסובלים מתסמונת בארט, או וושט על שם בארט (באנגלית נקראת התסמונת Barrett's esophagus).
הבדיקה החדשנית נחקרה במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Journal of Molecular Diagnostic. המחקר התנהל בשיתוף פעולה מלא בין מומחים לפתולוגיה וביולוגיה של התא, רופאים מומחים מהמחלקה לפתולוגיה ומחלות של מערכת העיכול באוניברסיטת קולומביה (ניו יורק) ומספר צוותי מחקר נוספים.
מה היא תסמונת בארט על קצה המזלג?
תסמונת בארט היא תהליך פתולוגי הבא לידי ביטוי בשינוי של אפיתל הוושט (בחלק התחתון של הוושט) מאפיתל קשקשי (המצב התקין) לאפיתל עמודי בלוטי. מטפלזיה היא שינוי ברקמה שנגרם כאשר תא בוגר מסוג מסוים מוחלף בתא בוגר מסוג אחד, כשבדרך כלל השינוי נגרם בעקבות חשיפה לגירוי כרוני (חומר כימי מסוים, דלקת ועוד). התהליך המטאפלסטי הוא למעשה האופן שבו הגוף מחליף את הרקמה הקיימת ברקמה עמידה יותר, שתוכל לעמוד בתנאים קשוחים יותר.
ספציפית בתסמונת בארט בדרך כלל השינויים מתרחשים כתוצאה מדלקת בוושט שמופיעה על רקע של החזר קיבתי וושטי (רפלוקס קיבה-וושט) כרוני. התהליך הנ"ל נחשב כיום לגורם המרכזי המוביל לאדנוקרצינומה של הוושט.
סך הכול השכיחות של תסמונת בארט היא אחוז אחד עד ארבעה אחוזים באוכלוסייה הכללית, גברים סובלים מהתופעה בשכיחות גבוהה פי 3 מנשים ושיא השכיחות של התסמונת בין גיל ארבעים לשישים. התסמונת יכולה לגרום להתפתחות של כיב פפטי מדמם או להתפתחות של אדנוקרצינומה בוושט ולפיכך התסמונת נתפסת כמחוללת שינוי טרום ממאיר.
החידוש והמהפכנות שבבדיקה הגנטית החדשה
מאחר וישנו קשר ברור בין תסמונת בארט לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן הוושט, ברגע שמתקבלת האבחנה של תסמונת בארט, החולים צריכים להתחיל בסדרה של בדיקות תקופתיות לאבחון של סרטן הוושט, אך הבעיה היא שבדיקות אלו לא תמיד מספקות תוצאה אמינה.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שבעזרת הבדיקה החדשנית ניתן יהיה לאתר את המוטציות הסרטניות בשלבים המוקדמים ביותר של הגידול, בהם עדיין לא ניתן לאבחן את המוטציות הסרטניות באמצעים הקיימים כיום.
אודות המחקר
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה נלקחו שלוש עשרה דגימות מוושט של חולים בתסמונת בארט שלא אובחנו כסובלים מאדנוקרצינומה או דיספלזיה לפחות במשך שנתיים של מעקב בשיטות הקיימות. את הדגימות השוו לדגימות שנלקחו מחמישה עשר חולים שפיתחו אדנוקרצינומה בשלב מתקדם וכן השוו לדגימות שנלקחו מאנשים בריאים.
לאחר ניתוחים מורכבים נמצא כי ישנן מספר מוטציות גנטיות שהופיעו בשבעים וחמישה אחוז מהדגימות שנלקחו מהחולים שסבלו ממחלה מתקדמת בוושט. המוטציה השכיחה ביותר נמצאה בגן הנקרא TP53 ובנוסף נמצאו מוטציות נוספות בגנים CDKN2A ו- APC. לכל הגנים הנ"ל ישנו קשר ברור להתפתחות של גידולים סרטניים.
ההשלכות היישומיות של הבדיקה החדשנית
נכון להיום, ידוע כי אדם הסובל מתסמונת בארט נמצא בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הוושט, כשלמעשה מדובר בסיכון הגבוה פי 11 מהסיכון שבו נתון אדם מהאוכלוסייה הכללית. הודות לבדיקה החדשה ניתן יהיה בעתיד לבדוק באופן תקופתי את החולים באמצעים מולקולריים מתקדמים ולזהות מוטציות הקשורות לגידולים האופייניים לחולים אלה, זמן רב לפני שניתן יהיה לאבחן את השינויים ההיסטולוגיים ברקמה.
נכון להיום, סרטן הוושט ממוקם במקום העשירי בדירוג הגידולים הקטלניים. בארצות הברית בין שנת 2005 לשנת 2011, קרוב לחמישית מחולי סרטן הוושט הצליחו לשרוד חמש שנים לאחר האבחנה. ככל שנוכל לאתר את הגידול בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר בהתאמה.