מבין כל המחלות הסרטניות, סרטן השד נחשבת למחלה בעלת האפשרויות התרפויטיות המגוונות והרבות ביותר. לפיכך, יש להתאים לכל חולה את הטיפול האופטימאלי עבורה באופן אישי, בהתחשב בדרגת ההתמיינות ההיסטולוגית של הגידול, בגילה, בשלב שבו המחלה אובחנה ועוד משתנים רבים נוספים. כאשר מדובר במטופלת הסובלת מסרטן השד בשלבים המוקדמים (1 ו-2), הטיפול יכלול הסרה של הגידול בשלמותו, במטרה למנוע התפתחות של גרורות.
לאחר הסרת הגידול, על מנת לוודא שהגידול לא יחזור, נהוג לבצע טיפולים משלימים שונים. לרוע המזל, לחלק מהטיפולים תופעות לוואי חמורות והכוונה היא בעיקר לטיפולי הכימותרפיה. זוהי הסיבה בגינה יש חשיבות עליונה לוודא כי אכן הטיפולים המשלימים האגרסיביים, נחוצים והכרחיים.
מדוע נשים מסוימות סובלות מהישנות של המחלה?
ישנן נשים שלאחר שטופלו והוכרזו כבריאות, סובלות מהישנות של הסרטן, כשלא תמיד הסרטן מופיע פעם נוספת ברקמת השד. ברוב המקרים הגרורות שהתפתחו בשלב מאוחר יותר, נוצרו כתוצאה מתאי גידול בודדים שהצליחו להתפזר במחזור הדם, לפני שהמטופלת עברה את הניתוח להסרת הגידול.
מטרת הטיפולים הכימותרפיים היא לחסל כל זכר לתאים הסרטניים וכך למנוע את היווצרות הגרורות. הבדיקה מתאימה למטופלות עם סרטן השד בשלב I או II בלבד, עם גידול שטרם הגיע לגודל של חמישה ס"מ, שהינו פולשני.
שיטות סיווג לפי דרגות סיכון
בעבר כדי להעריך את סיכויי ההישנות של המחלה, נהוג היה להשתמש במגוון פרמטרים פתולוגיים וקליניים. הכוונה היא למשל לסוג הגידול וגודלו, מצב בלוטות הלימפה, סטטוס הקולטנים ההורמונליים וגיל המטופלת. על ידי שקלול הנתונים השונים, ניתן היה לקבל הערכה גסה בנוגע לסיכויי ההישנות של הגידול ובעקבות זאת להמליץ על הטיפול המשלים המתאים ביותר.
בדיקת ממפרינט מהווה קפיצת דרך בתחום הערכת הסיכון להישנות הגידול בחולות לאחר ניתוח להסרת גידול סרטני מהשד בשלבים המוקדמים, שכן היא בוחנת את הגנטיקה של התאים הסרטניים שהוסרו מהשד.
סך הכול באמצעות ממפרינט ניתן לבדוק את מידת הביטוי של 70 גנים שונים בתאים הסרטניים, הקשורים בהתפתחות של גרורות. ממצאי הבדיקה המהפכנית מאפשרים לרופא להעריך בצורה מושכלת ומדויקת מאוד את סיכויי ההישנות של המחלה וכך למנוע ממטופלות רבות סבל מיותר שמקורו בטיפולי הכימותרפיה.
מובן שהבדיקה יכולה גם לזהות נשים הזקוקות לטיפולי כימותרפיה משלימים, שעל פי הקריטריונים הקלאסיים לא נמצאות בסיכון גבוה להישנות המחלה. כך לדוגמה לפי הקריטריונים הקליניים וההיסטלוגיים, בדרך כלל לא תינתן המלצה לטיפולי כימותרפיה לנשים עם גידול הקטן משישה מ"מ במקרה שבו אין מעורבות של בלוטות הלימפה.
במקרים מעין אלה, ייתכן בהחלט שממפרינט תוכל לזהות ביטוי של גנים יוצרי גרורות ולהתריע על חשיבות הטיפול הכימותרפי המשלים.
תוצאות הבדיקה
תוצאות הבדיקה מתקבלות באופן דיכוטומי ומסווגות את אוכלוסיית הנבדקות לשתי קבוצות בלבד: "סיכון גבוה" ו"סיכון נמוך". זאת בניגוד למשל לבדיקה גנומית נוספת, הנקראת "אונקוטייפ", שמאפשרת לסווג את הנבדקות לשלוש קבוצות סיכון שונות: "סיכון נמוך", "סיכון ביניים" ו"סיכון גבוה".
בהקשר זה נציין כי בעוד שאת אונקוטייפ ניתן לבצע רק בנשים שסבלו מגידול עם רצפטורים הורמונליים, הרי שממפרינט ניתן לבצע גם בנשים עם גידול ללא ביטוי של קולטנים אלה (כ-20% ממקרי סרטן השד). ממפרינט מסוגלת להעריך את סיכויי ההישנות של המחלה בעשר השנים שלאחר הסרת הגידול.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה מבוצעת על רקמת גידול שהוסרה בניתוח. לאחר שמקבעים את הרקמה, היא נשלחת למעבדה שבה בודקים האם הדגימה מכילה מספיק תאים סרטניים, כדי שניתן יהיה לבצע את בדיקת הממפרינט. אם הדגימה תקינה, היא עוברת בדיקה באמצעות שבב גנטי הבוחן את הגנים המעורבים ביצירה ובהתפתחות של גרורות סרטניות.