לכל אדם ישנם שני עותקים מכל גן כשעותק אחד הגיע מהאם ואילו עותק שני מהאב. מחלה שעוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית היא מחלה שמתפתחת רק בקרב אלו שקיבלו שני עותקים פגומים מגן מסוים.
בדרך כלל המחלות שעוברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית הן מחלות קשות הבאות לידי ביטוי מבחינה קלינית כבר בתקופת הינקות ועלולות לגרום למוות בגילאים צעירים מאוד. מחלות העוברות בצורה זו של תורשה הן לדוגמה סיסטיק פיברוזיס, טיי זקס, מחלות ניוון שרירים שונות ועוד.
מה קורה כאשר רק אחד מהעותקים פגום?
אם מדובר במוטציה הגורמת למחלה גנטית העוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, אך רק אחד מהעותקים של הגן הרלוונטי פגום, הרי שהאדם הנושא את המוטציה לא יחלה במחלה. עם זאת, הוא יהיה נשא של המוטציה הגנטית ולפיכך יוכל להעביר את המוטציה הלאה לצאצאים שלו. לפיכך, בכל הריון ישנו סיכוי של חמישים אחוז שיעביר את המוטציה הלאה לצאצא.
אם גם בן הזוג השני הוא נשא של המוטציה, הרי שגם הוא יכול להעביר את המוטציה הלאה לצאצאים. לאור זאת, שני נשאים של מוטציה העוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית (באותו גן כמובן), נמצאים בסיכון של עשרים וחמישה אחוז ללדת צאצא הסובל מהמחלה בכל הריון.
הסיכון להביא לעולם צאצא חולה במשפחה שבה נולד ילד חולה אחד לפחות
אם נולד צאצא אחד הסובל ממחלה העוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, ניתן להסיק כי בהכרח כל אחד מההורים נושא את המוטציה ולפיכך כפי שציינו, בכל הריון נוסף הסיכוי ללדת צאצא הסובל מהמחלה עומד על עשרים וחמישה אחוז.
בני משפחה אחרים נמצאים בסיכון מוגבר לנשאות, אך הסיכוי שלהם להביא לעולם צאצא הסובל מהמחלה נמוך מאוד (ברוב המקרים מדובר על סיכוי הנמוך מאחוז אחד) כיוון שרוב הסיכויים שבני הזוג שלהם לא יהיו נשאים.
מאותה הסיבה בדיוק, גם החולים הנושאים שני עותקים פגומים של הגן הרלוונטי בחומר התורשתי שלהם, נמצאים בסיכון לא גבוה במיוחד להביא לעולם צאצא הסובל מהמחלה, אם כי כאשר יביאו צאצא לעולם, יעבירו לו את המוטציה הרלוונטית בסבירות של מאה אחוז.
אילו בדיקות יש לבצע במשפחות בהן ישנו חולה אחד לפחות?
במשפחה שבה אובחן חולה אחד לפחות, ברוב המקרים ניתן יהיה לזהות את המוטציה הרלוונטית שגרמה למחלה. לאחר האיתור של המוטציה, ניתן יהיה לבצע אבחון גנטי במהלך ההריונות הבאים. כמו כן, אם הצליחו לאתר ולזהות את המוטציה הגנטית, הרי שניתן יהיה לבצע בדיקה גנטית לאיתור נשאים נוספים במשפחות של בני הזוג. כאשר יאתרו את הנשאים האחרים, יהיה באפשרותם להציע לבני או בנות הזוג שלהם לבצע את בדיקת הנשאות גם כן על מנת להפחית את הסיכוי להולדת צאצא הסובל מהמחלה.
בדיקות נשאות המבוצעות באוכלוסייה הכללית
בעבר לא ניתן היה לזהות את הנשאים של המוטציות העוברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית, שכן הם בריאים לחלוטין או לכל הפחות לא סובלים מתסמינים הקשורים ישירות למחלה. כיום לעומת זאת, יש בידינו כלים רבים המאפשרים לנו לבצע בדיקות סקר באוכלוסייה הכללית או באוכלוסיות הנמצאות בסיכון, על מנת לאתר נשאים של מחלות גנטיות העוברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.
אי לכך, אם לדוגמה שני בני זוג יהודים ממוצא אשכנזי מעוניינים להביא ילד לעולם, באפשרותם לעבור בדיקות לאבחון נשאות של מחלות גנטיות מסוימות עוד לפני הכניסה להריון. את הבדיקה מבצעים ראשית על אחד מבני הזוג ואם מתברר כי הוא נשא, בודקים גם את בן הזוג השני. אם מתברר כי הוא לא נושא את המוטציה הרלוונטית, אין טעם להמשיך ולבדוק גם את בן הזוג השני, שכן המחלה תתפתח בצאצא רק אם שני ההורים יעבירו לו את הגן הפגום.
למה שני העותקים של הגן צריכים להיות פגומים כדי לגרום למחלה?
הגנים המעורבים במחלות שנגרמות בשל מוטציות העוברות בהורשה אוטוזומלית רצסיבית מקודדים ליצירת אנזימים שונים. כאשר רק אחד מהעותקים פגום, העותק התקין יכול לייצר מספיק אנזימים כדי שהמחלה לא תבוא לידי ביטוי, אך שני עותקים פגומים גורמים לכך שהאדם לא יוכל לייצר את הכמות המספיקה לתפקוד התקין של הגוף והפעילות האנזימטית הלקויה מובילה להתפתחות הבעיות השונות המאפיינות את המחלות השונות בקבוצה זו.