אוטיזם ומחלת אלצהיימר, לשתיהן יכולות להיות השלכות בריאותיות חמורות וכן השלכות חברתיות בקרב החולים ובני משפחותיהם. כעת, מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב חושף כי פעילות של חלבונים מסוימים בגברים ונשים יכולה לגרום להשפעות שונות התלויות במין החולה.
ממצאים חדשים אלה מציגים תובנות לגבי מנגנוני שתי המחלות בשני המינים. ממצאים אלה צפויים להוביל לפיתוחם של תרופות עתידניות המטפלות באוטיזם או אלצהיימר תוך התייחסות למין המטופל.
ANDP הוא חלבון חיוני הפועל להגנת מערכת העצבים בחולים הלוקים באוטיזם ונמצא ברמות נמוכות בבדיקות מעבדה של חולי אלצהיימר. חוקרים אלה מראים כי ADNP פועל באופן שונה בזכרים ונקבות עכברים. המחקר גילה כי עכברים בעלי ADNP שחלק ממנו הוסר לצורך הניסוי, התנהגו באופן שונה ואיבדו את יכולות הלמידה, הזכרון והיכולת הקוגניטיבית, המבוססת על התקשורת עם עכברים אחרים בסביבתם.
ממצאי המחקר
ממצאי המחקר החדש של פרופ' אילנה גוסז, שפורסמו בכתב העת psychiatry Translational ניתן להסיק כי לגן ADNP יש השפעה על מוחם של זכרים ונקבות באופן שונה בשל הנטיות הגנטיות השונות בין שני המינים.
ממצאים אלה תומכים בידיעה כי היחס בין חולי אוטיזם שונה בין גברים ונשים כמו גם בחולי אלצהיימר, כאשר האחרון נפוץ יוצר בקרב נשים. הסיבות לשוני זו אינן ברורות אולם המחקר החדש עשוי לשמש כבסיס לתגליות עתידיות בתחום הגנטיקה.
החוקרים בחנו את חוש הריח שנמדד בשני פרמטרים הכוללים את תפקוד חוש הריח ותקינותו ובנוסף בחנו את תפקוד חוש הריח בהתאם לכושר הזכרון. כאן, התבררו הבדלים משמעותיים בין זכרים ונקבות בקבוצות השונות, כאשר זכרי העכברים זיהו עצמים באמצעות הריח בניגוד לנקבות העכברים. החוקרים טוענים כי אם יבינו כיצד הגן פועל בזכרים ונקבות, יוכלו לייעל את התרופות שמשמשות לטיפול של מחלות כמו אוטיזם ואלצהיימר בעתיד.
גורם המין והשפעותיו על המחקר
לצורך המחקר החדש, פרופ' גוזז יחד עם הצוות שלה בחנו את התגובה ההתנהגותית של עכברים זכרים ונקבות בעלי ADNP תקין או פגוע. החוקרים הציבו את העכברים בפני משימות וגירויים שונים ועקבו אחר התקשורת בין העכברים. לשם כך, הם הסירו עותק אחד של הגן ADNP – המסדיר מעל ל 400 חלבונים המעורבים בהתפתחות ובחנו בהמשך את תגובותיהם לאובייקטים מוכרים, ריחות בסביבה ולעכברים אחרים.
מתוך תוצאות הניסוי התגלו הבדלים בכושר הלמידה והזיכרון בהתאם למינם של העכברים, המשקפים את תגובת ההיפוקמפוס לשינוי של הADNP. עכברים ממין זכר בעלי ADNP לקוי הציגו קשיים בזיהוי אובייקטים וקשיי זיכרון, ואילו נקבות העכברים בעלות ADNP לקוי, התקשו דווקא להסתגל לחברת עכברים אחרים בהשוואה לנקבות עכברים בעלות גן שאינו שונה. זכרי העכברים העדיפו באופן בולט עכברים מסויימים, נתון שהצביע על קשיי זכרון, בעוד שלא נמצאה העדפה מסוג זה בקרב עכברים אחרים.
ייחודיות המחקר
לטענת החוקרים שהיו מעורבים בניסוי, הממצאים החדשים עשויים לסייע בתחום האוטיזם והאלצהיימר, תחומים הנחקרים במשך שנים רבות. לסוג המין קיימת השפעה על ביטוי הגן ADNP , כזו המשפיעה על הביטוי הכימי של ההפרעות הנויורולוגיות השונות בשני המינים.
מוחם של זכרי ונקבות העכברים עשוי להראות זהה, אולם הדבר אינו כפי שהוא נראה. צורת ביטוי שונה של הגן בשני המינים עלולה לעורר התנהגות ויכולת קוגניטיבית שונה בשני המינים. מחקר זה מחזק את הצורך לנתח מידע מנשים וגברים בנפרד כחלק מניסויים קליניים כדי למצוא תרופות המותאמות למין.