נוירופיברומטוזיס היא אחת מהמחלות הגנטיות היותר שכיחות הקיימות. מדובר למעשה על זוג מחלות שנקראות נוירופיברומטוזיס 1 ונוירופיברומטוזיס 2 (או בקיצור NF-1 ו- NF-2). המחלות משפיעות על מערכות גוף רבות ועל רקמות מגוונות ויכולות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של צורות ודרגות חומרה.
נוירופיברומטוזיס 1
צורה זו של המחלה היא השכיחה יותר והקלה יותר. היא מתרחשת בשכיחות של 1:3600 לידות והאבחנה שלה מתבצעת באופן קליני. על מנת לאבחן את המחלה יש לאשר קיום של שני קריטריונים בנבדק מתוך שבעה קריטריונים מרכזיים הכוללים בין היתר קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מנוירופיברומטוזיס 1, פגיעה מסוימת בעצמות השלד, גליומה אופטית, כתמי קפה בחלב ועוד.
המקור למחלה הוא מוטציה גנטית בגן שנקרא NF1 הממוקם על כרומוזום 17. גן זה מקודד ליצירת חלבון הנקרא נוירופיברומין וכן אחראי לעיכוב של מספר חלבונים במטרה למנוע התפתחות של גידולים ממאירים. במקרים בהם התפקוד של גן זה לוקה בחסר, הסיכוי להתפתחות של גידולים עולה.
מחצית מהחולים קיבלו את הגן הפגום מאחד ההורים ומחצית מהמקרים מוגדרים כמוטציה חדשה שלא עברה בתורשה. צורת ההעברה של המוטציה היא אוטוזומלית דומיננטית, כלומר די בכך שאחד מהעותקים של הגן יהיה פגום בשביל שהנשא של המוטציה יסבול מהמחלה.
נכון לכתיבת שורות אלו זוהו למעלה ממאתיים וחמישים מוטציות שונות בגן NF1 ולפיכך לא ניתן לבצע בדיקה גנטית לאבחון המחלה. לאור זאת, כפי שציינו, האבחון מתבצע על ידי בדיקה קלינית. מאחר והמחלה משפיעה על מערכות גוף רבות ובעקבות הנטייה ליתר לחץ דם ולגידולים ממאירים, תוחלת החיים הצפויה לחולים בנוירופיברומטוזיס סוג 1 קצרה בעשר שנים בממוצע מתוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית.
נוירופיברומטוזיס 2
צורה זו של המחלה נדירה יותר וחמורה הרבה יותר. שכיחות המחלה נעה בין 1:32000 לידות ל- 1:35000 לידות ולא ידוע על אוכלוסיות מסוימות שבהן השכיחות גבוהה במיוחד. התסמינים החמורים של צורה זו כוללים גידולים בעצב השמיעה שמופיעים באופן דו צדדי, קטרקט וגידולים שונים במערכת העצבים המרכזית ובעמוד השדרה.
צורה זו של נוירופיברומטוזיס היא תוצאה של מוטציה גנטית בגן הנקרא NF2 הממוקם על כרומוזום 22. גן זה אחראי ליצירת חלבון בשם מרלין, החשוב לשמירה על שלמותו של שלד התא הפנימי. כיום ידועות למעלה ממאה וחמישים מוטציות שונות שיכולות להתרחש בגן זה. בדומה לנוירופיברומטוזיס 1, גם במקרה של נוירופיברומטוזיס מחצית מהחולים סובלים ממוטציה חדשה ומחצית ירשו את המוטציה מאחד ההורים באופן אוטוזומלי דומיננטי.
תוחלת החיים של החולים בנוירופיברומטוזיס 2 לרוב לא עולה על ארבעים שנה כשמבחינה סטטיסטית רוב החולים הולכים לעולמם תוך חמש עשרה שנים בלבד מיום האבחון.
כיצד ניתן לאבחן את המחלה במהלך ההריון?
באופן עקרוני לא ניתן לאבחן את המחלה במהלך ההריון וזאת משום שישנן מוטציות רבות שחלקן עדיין לא ידועות שמקושרות למחלה. עם זאת, במידה וישנו קרוב משפחה החולה בנוירופיברומטוזיס, ניתן לבצע בדיקה גנטית לאבחון המחלה. מאחר ומדובר על מחלה שמאופיינת בהטרוגניות רבה ביותר, גם כאשר מאבחנים את המחלה מבחינה גנטית, בכל מקרה לא ניתן לדעת כיצד היא תבוא לידי ביטוי בחולים.
כך למשל ישנם חולים שהולכים לעולמם תוך מספר שנים מיום האבחון אך ישנם גם חולים רבים שלא מודעים לכך שהם חולים וזאת כיוון שהמחלה לא באה בהם לידי ביטוי באופן קליני בשום צורה או אופן. לאחר שחולה מאובחן עם נוירופיברומטוזיס עליו להתחיל בביצוע בדיקות שונות לצורך אבחון ומעקב באופן תדיר.