טירוזינמיה סוג 1 היא מחלה גנטית קשה שבאה לידי ביטוי כבר בששת החודשים הראשונים לחיי האדם.
בעקבות פגם גנטי שעובר בתורשה החולים במחלה לא מצליחים לפרק עד תום את חומצת האמינו טירוזין וכתוצאה מכך מתחילה הצטברות של אחד המטבוליטים הרעילים שנוצר במהלך תהליך הפירוק של החומצה האמינית.
ללא טיפול ההצטברות של המטבוליט העודף בכבד ובכליה מביאה לאי ספיקת כבד וכשל כלייתי. כיום הבדיקה שמשמשת לאבחון המחלה נכללת בבדיקות הסקר המנדטוריות שמבצעים במדינת ישראל לכל תינוק חדש שבא לעולם ביום הלידה שלו. בממוצע המחלה מתקיימת באחת מכל מאה אלף לידות.
מה היא החומצה האמינית טירוזין?
טירוזין היא חומצה אמינית שנמצאת באופן טבעי במגוון רחב של מזונות בדגש על מזונות עשירים בחלבון. בין היתר מדובר על דגים, בוטנים, מוצרי עוף, מוצרי סויה, בננות, אבוקדו ועוד.
הטירוזין משחקת תפקיד מרכזי במספר תהליכים פיזיולוגיים. היא מהווה חלק מהמרכיבים של ההורמון טירוקסין, משמשת בתור מולקולת קדם שממנה מיוצרים נוירוטרנסמיטרים חשובים כמו למשל קטכולאמין, דופמין ועוד.
חרף התפקידים החשובים שלה היא לא נחשבת לחומצה אמינית חיונית. המשמעות היא שאנו מסוגלים לסנתז אותה מחומצה אמינית אחרת שנקראת פנילאלנין תוך שימוש באנזים שנקרא בהתאם פנילאלנין הידרוקסילאז.
מדוע החולים לא מצליחים לעבד את הטירוזין?
בגופו של האדם הבריא ישנו אנזים מיוחד שנקרא fumarylacetoacetate hydrolase. האנזים מקודד על ידי גן שנקרא באותו השם או בקיצור FAH. מוטציה בגן גורמת לפגיעה בייצור האנזים וכתוצאה מכך השלב האחרון בתהליך המטבוליזם של החומצה האמינית נפגם.
הטיפול במחלה התבצע בעבר על ידי הפחתה בצריכת חלבונים, אך מאחר והחלבונים נחוצים לצמיחה, קשה מאוד היה למצוא את האיזון הנכון בין הצורך למנוע את החרפת המחלה לבין הצורך לסייע לילד למצות את פוטנציאל הגדילה הגנטי שלו.
כמו כן, הטיפול המקובל למחלה הוא השתלת כבד אך במידה והמחלה מאובחנת בזמן והחולים מתחילים לקבל טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר לחייהם, לרוב לא נגרם נזק לכבד.
כיצד מטפלים היום במחלה?
כיום הטיפול במחלה מתבצע על ידי מתן של NTBC. מדובר על מעכב אנזימטי בדרגת יעילות גבוהה מאוד שמונע את הפירוק של הטירוזין. על ידי כך המטבוליט הרעיל שנוצר בתהליך הפירוק של החומצה האמינית לא נוצר כלל.
את ה- NTBC החלו לתת לחולים במסגרת מחקרים קליניים מבוקרים בשנת 1991 ומאז כבר מאות חולים טופלו עם התרופה בהצלחה רבה. למעשה קרוב לתשעים אחוז מהמטופלים נהנו משינוי דרמטי ביותר במחלתם ורק 10% מהחולים במחלה לא מגיבים לטיפול התרופתי.
יש לציין כי לאחרונה החלו לעלות חשדות לפיהם שימוש ארוך טווח ב-NTBC עלול לגרום לתופעות לוואי שליליות כגון: עכירות בעדשת העין.
מהם התסמינים של המחלה?
התסמינים הראשוניים של המחלה באים לידי ביטוי בכל חולה אופנים שונים. כך למשל בקרב חלק מהתינוקות התסמינים יבואו לידי ביטוי בשלשולים והקאות, באחרים בטחול וכבד מוגדלים ובאחרים באי שקט. בהמשך מגיעים החולים לאי ספיקה כבדית, לכשל כלייתי, לגידול ממאיר של הכבד ועוד.
מלבד טירוזינמיה סוג 1 ישנן שתי צורות נוספות של המחלה שנקראות טירוזינמיה סוג 2 וטירוזינמיה סוג 3. טירוזינמיה סוג 2 מופיעה באחת למאתיים וחמישים אלף לידות וטירוזינמיה סוג 3 היא מחלה נדירה אף יותר כשלמעשה במהלך ההיסטוריה תועדו רק מספר מקרים בודדים שלה בספרות המחקרית.
ראו גם:
תסמונת רובינשטיין טייבי