עמילואידוזיס היא מחלה רב מערכתית הבאה לידי ביטוי בשקיעה של חומר הנקרא עמילואיד ברקמות שונות ובאיברים שונים. שקיעת החומר מובילה בהמשך לפגיעה בתפקוד הרקמות והאיברים שבהם החומר הספיק להצטבר. ישנם מספר סוגים של עמילואידוזיס, כשלמשל במחלה הנקראת עמילואידוזיס ראשונית, העמילואיד נוצר כתוצאה מקיפול לא תקין של חלקיקי חלבונים המופרשים על ידי תאי הפלזמה. במאמר שלפניכם, נפרט אודות הצורה המשפחתית של המחלה, הנובעת כתוצאה מבעיה גנטית.
מה הם התסמינים של עמילואידוזיס משפחתית?
המחלה היא מחלה גנטית הבאה לידי ביטוי בנוירופתיה היקפית שהולכת ומחמירה לאורך הזמן, כשבשלב הראשון היא תופיע בכפות הרגליים ומשם תמשיך להתפשט במעלה הרגליים. הפגיעה העצבית האופיינית לעמילואידוזיס משפחתית, שתחמיר ללא טיפול, תערב בהמשך מגוון מערכות נוספות ותבוא לידי ביטוי בתסמינים נוספים.
בנוסף לבעיות בגפיים התחתונות, החולה יסבול מפגיעה אוטונומית הבאה לידי ביטוי בין השאר בתת לחץ דם בעמידה, ליקויים בתפקוד המיני, יובש בעור, שלפוחית רגיזה ועוד. בנוסף החולים עשויים לסבול גם מתסמונת התעלה הקרפלית, משיתוק, אלצהיימר, פרכוסים ועוד. ההסתמנות הקלינית מושפעת מסוג המוטציה שגרמה למחלה אך באופן כללי כפי שציינו, ההסתמנות אינה מוגבלת למערכת העצבים: המחלה יכולה לפגוע גם בתפקוד הלב, בעיניים, בכליות ועוד.
מה הן דרגות החומרה של עמילואידוזיס משפחתית?
ישנן שיטות שונות המשמשות לדירוג רמת החומרה של המחלה אך המקובלת מכולן היא שיטת הדירוג המבוססת על רמת הניידות של החולה: המחלה מוגדרת בדרגה 1 כאשר הפגיעה העצבית מוגבלת לגפיים התחתונות והחולה מסוגל להתהלך ללא סיוע, בדרגה 2 כאשר נדרשת עזרה לצורך הליכה תקינה ובדרגה 3 כאשר החולה נזקק לכיסא גלגלים לניידות או מרותק למיטה.
מה הם הגורמים לעמילואידוזיס משפחתית?
עמילואידוזיס משפחתית היא מחלה גנטית הנגרמת כתוצאה ממוטציה בגן האחראי לייצור חלבון הנקרא טרנסתירטין, שאחראי לנשיאה של רטינול ותירוקסין בנוזל השדרה ובפלזמה. המוטציה הגנטית גורמת להיווצרות של חלבון לא יציב, הנמצא במצב תקין במבנה טטרמרי (חיבור בין ארבע יחידות המבנה הבסיסיות של החלבון). חוסר היציבות גורם להתנתקות של מונומרים מהמבנה ובהמשך מונומרים אלה עשויים להתקפל בצורה לא תקינה וכתוצאה מכך לשקוע ברקמות. המוטציה יכולה להופיע באופן ספונטני או לעבור בתורשה באופן אוטוזומלי דומיננטי.
כיצד מאבחנים עמילואידוזיס משפחתית?
בשלב שבו מופיעים תסמינים כמו חסר תחושתי בכפות הרגליים ו/או תחושת רדימות או עקצוץ המתקדמת בהדרגה לכיוון הברכיים ומשם ממשיכה לידיים, מבוצעות בדיקות שונות שמטרתן לזהות את הגורם לבעיה. זאת כיוון שמדובר בתסמינים שאינם ספציפיים, שעשויים לנבוע כתוצאה מגורמים נוספים כמו סוכרת, מחסור בוויטמינים מסוימים, מחלות דם שונות ועוד.
הבדיקה המבוצעת בשלב זה נקראת EMG ובדרך כלל לא ניתן יהיה לזהות ממצאים חריגים בבדיקה. זאת כיוון שעמילואידוזיס משפחתית פוגעת בשלב הראשון בסיבי עצבים דקים באופן בלעדי. אך עוד לפני כן תבוצע שורת בדיקות שמטרתן לשלול גורמים אחרים לנוירופתיה כמו בדיקות דם לאבחון סוכרת וכיו"ב.
לרוב כשנה בלבד ממועד הופעת התסמינים הראשוניים, המטופל יתלונן על תסמינים כמו יובש בעיניים, שלשולים או עצירות, הפרעות בקצב הלב, קוצר נשימה ועוד: השילוב הקלאסי של נוירופתיה שהולכת ומחמירה עם תסמינים המופיעים במספר מערכות גופניות במקביל, הוא זה שצריך להדליק נורה אדומה ולהעלות חשד רציני לכך שהמטופל סובל מעמילואידוזיס משפחתית.
כמו כן סיפור משפחתי של עמילואידוזיס, הוא ללא ספק הרמז הטוב ביותר במקרים אלה. אבחנה של עמילואידוזיס משפחתית נקבעת על ידי בדיקת ביופסיה המבוצעת באחת הרקמות המעורבות, המאפשרת לקבוע כי המטופל סובל מעמילואידוזיס ובדיקה גנטית, המאפשרת לזהות את המוטציה בגן האחראי ליצירת החלבון הפגום בקרב חולי עמילואידוזיס משפחתית.
כיצד מטפלים?
כיוון שהחלבון הלא תקין נוצר בכבד, על ידי השתלת כבד בריא בגופו של המטופל, ניתן לפתור את הבעיה ולהביא להחלמה מלאה. למעשה עד לא מזמן, הטיפול היחיד שהוצע לחולים, היה השתלת כבד. היום לעומת זאת, ישנה תרופה בשם TAFAMIDIS Vyndaqel, התורמת לחיזוק המבנה של החלבון וכך מונעת את הפירוק שלו. תרופה זו ניטלת דרך הפה באופן יומיומי ומעכבת באופן משמעותי ביותר את התקדמות המחלה. בימים אלה נמצאות בפיתוח תרופות נוספות הפועלות במנגנונים אחרים, שבעתיד יפחיתו את ייצור החלבון הלא תקין בכבד.
בכל מקרה שבו אובחן אדם הסובל מעמילואידוזיס משפחתית וזוהתה המוטציה שגרמה להתפרצות המחלה, מומלץ לבדוק האם ישנם בני משפחה נוספים הנושאים את המוטציה.